עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
חברים
שברחַשׂוּף
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אני  (26)
דיכאון  (21)
מחשבות  (12)
אובדנות  (8)
מוות  (5)
כאב  (4)
משפחה  (3)
עייפות  (3)
אהבה  (2)
די  (2)
פנטזיות  (2)
אמא  (1)
ביי  (1)
התאבדות  (1)
חברים  (1)
חרא  (1)
חרא משפחה  (1)
חתכים  (1)
פסיכולוגית  (1)
פציעה עצמית  (1)
תחושות  (1)
ארכיון
ממ
My head keep hurting from those shameless things that I have done
I keep moving on even though I have no where to go to
that's why I'm here in this place after all
.I have already lost my mind

ממש מזל טוב

11/08/2018 00:00
Clementine
אני, דיכאון, מחשבות
נראה לי זה רשמי
היום הולדת הכי נורא אבר
כולם מאכזבים אותי
כולם לא שם בשבילי
דווקא האנשים שלא ציפיתי מהם נתנו לי יותר מאנשים שציפיתי מהם

מסקנה - לא לצפות מאף אחד
היו כוונות טובות, היו ניסיונות (למרות שלא רציתי שום חגיגה מספיק לי שנאכל משהו בבית אני אח שלי הקטן וההורים)
אבל הכי מתסכל
שלא משנה מה קורה - לא שמים עלי. לא רואים אותי, לא מקשיבים לי. כל הזמן אמא שלי מפרשת דברים בצורה עקומה, מנחשת דברים - במקום לבוא ולשאול אותי, לוודא איתי -  היא מחליטה בשבילי, קובעת בשבילי. לא מקשיבה, לא מקבלת. רק מעקמת את מה שאני אומרת ותוקפת אותי.
אני מתוסכלת מכל הקשר הזה, כי היא לא רואה אותי. היא לא מקשיבה לי, היא לא שמה עלי.
העיקר היא אומרת שאיתי היא מדברת הכי הרבה, איתי זה הכי ככה וככה. היא לא שמה לב שהיא נותנת את אותו יחס לכולם, זה רק תחושה שלה שאיתי היא הכי הרבה, בזמן שעם כולם היא נותנת יחס שווה.
זה הכול בראש שלה.

היא נותנת לי הרגשה שאני לא בסדר, אני המשוגעת. שאין לי בסיס לתחושות ולמחשבות שלי, שתמיד אני זו שדפוקה. היא מורידה את הטיפת תחושה של ביטחון - הניסיון המועט שלי באמת לבוא ולהגיד מה אני מרגישה וחושבת, וגם זה היא מבטלת. עד שהתחלתי להגיד מה שאני חושבת, זה לא מספיק.
וזה אף פעם לא יהיה מספיק.
לפעמים בא לי להתאבד.
ואופס, הנה כבר רשמית היום הולדת שלי.

אחלה יום הולדת, מזל טוב.
IM AL
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: